כשיורד לך דם אתה פתאום שוכח מכל הבעיות האחרות שישבו לך על
הראש עד עכשיו.
אתה פתאום שוכח שלא אכלת 12 שעות, או שהיא צריכה להתקשר, ואולי
משהו קרה.
פתאום אתה כבר לא דואג למינוס בבנק, או לבעיות בעבודה.
אין לך בטחון עצמי גבוה-נמוך, אין חששות.
אין לילות בלי שינה, אין כאבי לב.
לכמה רגעים אתה שוב ילד קטן,
מוקסם מהנוזל האדום, לא יכול להסיט מבטך.
מנסה להפסיק את הדימום,
מכניס את האצבע לפה, מעוות פנים בכאב.
סחרחורת אוחזת בך, ואתה מנסה לנשום.

עכשיו,
שהכל עטוף ומנויילן,
הרעל חוזר אלייך,
מטפטף לנשמה,
מכה בך,
כמו סטירה.
אחרי שהכל עבר,
אלוהים, איך תוכל לקום מחר?