שימי לך משולשים בכל המקומות הנכונים
עגלי בך מקדש להסתיר את מבוכך
מבעד שמיכת גבולות סמני את שערייך
ותני סימן לבאים לבצור את סיפור ילדותך.
צרי כמו דרכים נשגבות לכל מקומותייך
קווים עדינים, חוצי גבעולי דמיון
פתחי דלתות שחורות. עצמי חלונותייך.
רעב כבד נוקש, מסביר בהגיון.
אם ואחות וילד. בת חמש סלילנית
בשקט עיצרי את ימייך
מחר עוד מחר יעברך.
מחר עוד מחר בא עדייך
לרקום בך את שנת היותי
וראי מה עצמו מחשכייך
ימייך טווים את מותי.
יום יום אני מת בלעדייך
וכל לילה חולף מעימך
כך וכך היתה שנת צער
ועד בכלל כל עוד היותך.
|
