עוד בילדותי הקפידו להפנים לי את החשיבות שבתרומה למדינה . לכן
כמו כל בחור בגילי הלכתי להתגייס לאחת מהחילות המובילים
באזורנו בהתחלה הלכתי לתנזים הייתי בנוער האוסף והסוקל של
התנזים היה כיף קיבלנו חולצות עם כתמי צבע אדום (שאלתי את
יוסוף המדריך של התנועה למה יש צבע מגעיל על החולצה , הוא
הסביר לי שזה נראה יותר טוב בטלויזיה....) אחרי שנתיים בנוער
הסוקל התקדמתי ונהייתי מדריך ארגנתי פעולות לילדים שבאו בין
הפעולות היו הכנת בקבוק מולוטוב לקישוט הסלון , עיצוב האבן
לפני זריקתה (הרי אנחנו לא נותנים מתנות מגעילות ..פעם זרקתי
פורטרט של הראיס) והקורס הכי חשוב בריחה מכדורי בלסטיק .
בהתחלה היו הרבה ילדים בקורס אבל ככל שעברו החודשים הרבה
התחילו לעזוב חלק פשוט לא באו (כשהתקשרתי לשאול למה הם לא באים
אף אחד לא ענה לסלולארי לא יודע למה, וכשענו לטלפון היו צרחות
משונות מהצד השני של משהו עם זה לא היה בלסטיק ) וחלק בגלל
בעיות מוטוריות שונות.
לאחר שהתבגרתי והייתי צריך ללכת לתנועה קצת יותר רצינית ,
למרות שהתנזים הציעו לי משכורת ותנאים של אחד מכח 17 הייתי
צריך קצת אקשן הכדורים מהבלסטיק כבר לא עשו לי את זה , היגשתי
בקשה לשלושת התנועות המובחרות ביותר ,שלחתי להם קורות חיים שם
ציינתי את הידע שלי באבנים וחצץ ,על עברי בתיכון שם למדתי
כימיה וביזיקה וגם קצת אלקטרוניקה. בהתחלה לא היו תשובות מאף
אחד מהם אבל אחרי שבועיים התחילו להגיע הטלפונים בהתחלה זה היה
מהחזית העממית הם שאלו אם יש לי בגרות מלאה וקבעו לי ראיון ...
בראיון היו שאלות כלליות על מה אני חושב על האוייב ומה אני
מוכן לתת כדי לצאת מהכיבוש ,שאלו אותי מה הציפיות שלי מהם ואם
יש לי מגבלה בשעות או בשנים ,הם אמרו שאצלם בהתחלה זה ביקולו
לא מקבלים כסף אלא לומדים ורק אחר כך אם אני אהיה טוב הם
יתחילו לשלם לי לפי כמות השעות ולפי אחוז הסיכון, הם גם הבטיחו
נסיעה לחו"ל ושהיה במלון בירושלים....אמרתי להם בסדר והם אמרו
לי שאני אמתין לטלפון כאשר תצוץ להם עבודה..הם יצלצלו אליי
נתתי להם את הטלפון שלי (משום מה הם לא רצו את הסלולארי שלי )
חזרתי הביתה שמח וטוב לב..כשהגעתי הביתה אמי אמרה לי שחיפשו
אותי מהחיזבאללה משהו בקשר לעבודה והם השאירו טלפון , כשצלצלתי
אליהם אמרו לי שזה לא החיזבאללה אלא משרד שממיין מועמדים
לחיזבאללה  קבעו לי פגישה ליום שאחרי .הגעתי למשרד המפואר
שנמצא במרכז עזה, היו להם מדרגות בבניין, ירדתי לקומה חמישית
שם הייתה דלת עם חלון דפקתי על הדלת ואז הייתה שאלה מי שם
...אמרתי להם שזה אני אחרי חמש דקות הכניסו אותי והושיבו אותי
בכסא מאחור הייתה תמונה של הראיס עם מדים חדשים ומגוהצים
בתמונה הוא נראה שונה (אולי בגלל שהוא לא אמר כלום עם השפה
התחתונה ) נתנו לי דף למלא עם פרטים אישיים ומה אני מצפה מהם
וכמה אני דורש לפעולה (בנוער הסוקל הייתי לוקח 20 שקל לפעולה
אלא אם כן זה היה כרוך בכדורי גומי אז לקחתי 21 שקלים ) אמרתי
להם 20 שקל והם התחילו לצחוק  אחרי זה שאלו לאן לשלוח את הכסף
אחרי הפעולה נתתי להם את הכתובת שלי בבית הם רשמו ואמרו לי
לחתום כאן כאן וכאן הם שאלו אם יש לי בעייה לעבוד במשמרות או
אם אני אלרגי לצמר או לכל בד אחר אמרתי שלא והם רשמו כל דבר
ואחר כך אמרו שהציוד למשימות יהיה בארון שלי שנמצא בחדר השני
, אחרי זה הם צילמו אותי , שאלתי למה התמונה והם אמרו שהם
עושים מזה פוסטר אחר כך ומדביקים את זה על הארון שלי . הם
התענינו לדעת למה אני מעוניין דווקא בהם ולא בארגון אחר , אז
עניתי להם שעכשיו החיזבאללה זה ארגון מאוד מבוקש בגלל ההיי טק
פעולות עם שעונים וסלולארי דבר די חדש בשוק  (במיוחד בשווקים
הישראלים) ואני חושב שאני אלמד את העקרון די מהר , הם אמרו שלא
צריך להיות גאון כדי ללחוץ על סנד בפלאפון והתחילו לצחוק  אחרי
זה הם אמרו שכרגע הם מלאים אבל עוד יום יומיים מקסימום בטוח
יהיה מקום גם בשבילי אחרי זה נתנו לי ספר קוראן ואמרו לי שכשהם
יתקשרו אני אבוא עם הקוראן והם יתדרכו אותי אמרתי בסדר והלכתי
הביתה  בדרך ראיתי כתב של הטלויזיה ששאל אותי מה אני חושב על
מה שקורה  ומה אני מתכוון לעשות אמרתי לו שאני לא מעוניין
להתראיין ואז הוא אמר שהוא כבר שעה פה ואני היחיד שעבר אז בסוף
עניתי לו לכל השאלות כשהלכתי שמתי לב שהוא ממשיך לדבר לבד מול
המצלמה הוא אמר "סולימאן אל פאשי ....עעעעזה" מצחיק האיש הזה
חשבתי לעצמי לא יודע להגיד עזה.
בדרך ראיתי מודעת דרושים שהייתה תלויה על קיר של בניין ישן
במודעה היה כתוב שדרושים אנשים עם רשיון נהיגה לעבודה עם אתגר
בסביבה תומכת ודינמית ועם צוות צעיר ומפתיע למעלה היה סלוגן של
החמא'ס  ולמטה היה רשום טלפון  חיפשתי דף בכיס אבל לא היה
וברחוב גם לא היה אפילו פיסת אלג'זירה אחת אז לקחתי את הקוראן
ורשמתי עליו את הטלפון.כשהגעתי הביתה לא היה אף אחד (בטח כולם
הלכו לעוד עצרת או הלוויה המונית ) הרמתי את השפורפרת וחייגתי
לטלפון שכתבתי מהצד השני ענה לי אדם עם קול ציפציף כמו של השח
יאסין יזכה לחיים ארוכים ואמר שהגעתי לחמאס ויש להשאיר הודעה
אחרי הביפ אבל לא הבנתי מתי היה הביפ השארתי הודעה ושתי דקות
אחר כך  אם לא פחות צלצל אצלי הטלפון עניתי ואמרו לי להגיע
לראיון ביום חמישי בבוקר.ביום חמישי בבוקר הלכתי לראיון לבשתי
את החליפה הכי יפה שלי זאת מהיום הולדת של גיל 15 ,כשהגעתי היה
בחוץ צי של מכוניות עם מדבקה משונה בעברית (היה כתוב לשחרר את
דרעי ) חשבתי לי מה זה כנס תומכי דרעי .(מי זה דרעי?) דפקתי
בדלת ואז הכניסו אותי פנימה  ואמרו לי לחכות לראיון ואני נכנס
מייד אחרי אחמד  (רק לא אמרו לי איזה מהם) חיכיתי לתורי
בינתיים התעניינתי ושאלתי את האנשים שחיכו לראיון  מה העבודה
הזאת בכלל , הם ענו לי שיש אחלה תנאים אך יותר טוב שאני אדבר
עם המראיין ...טוב המתנתי בינתיים הלכתי לשירותים לשתות מים
...אחרי האחמד החמישי והדרינק השלישי קראו לי להכנס נכנסתי
לחדר חשוך שם עברתי את אותה פרוצדורה שעברתי בשאר הארגונים
אחרי הראיון הסבירו לי שהעבודה לא מסובכת מה שצריך זה רשיון
נהיגה ובגרות במתמטיקה ומאחר שהיה לי את שניהם התקבלתי וישר
נתנו לי רכב עם בלא בון ודיבורית ואמרו לי שהם יתקשרו אליי
לעידכונים ובינתיים אני יכול לנסוע באוטו חופשי כששאלתי על
השכר אמרו לי לא לדאוג הם ידאגו למשפחה שלי שאלתי אם זה לפי
שעות או יומית הם אמרו זה לפי  חיימית דבר שלא הבנתי קמתי לצאת
ואז הם אמרו אוי קח גם זה שלך מה זה שאלתי הם אמרו בלא בון הרי
איך נדבר בלי בלא בון אבל אמרתי שיש באוטו אחד ואז הם אמרו לי
ואיך אתה אמור להתקשר לאוטו והדגישו שאסור לי לגעת בבלא בון
שבאוטו ...והוסיפו שביציאה אני אקח ספר הדרכה על הארגון  אמרתי
אחלה והלכתי...
למחרת קיבלתי קריאה בבלא בון שאני צריך לנסוע לירושלים ולהגיע
עד השעה 11 בצהרים כשצלצלתי לברר לא ענו לי בטלפון אז נסעתי
לשם עם האוטו שקיבלתי (מהצי של דרעי ) חניתי בחנייה התת קרקעית
מאחר ופחדתי מחוסר חנייה לאור הצי שהיה אתמול,  יצאתי מהאוטו
ובכניסה לבניין ראיתי שיש שלטים ומנעולים , כנראה הם לא עובדים
בימי שישי חשבתי אבל ראיתי שהם פותחים ב10 ואם אני אמתין עד
שיפתחו אני לא אספיק אז נכנסתי לאוטו הכנסתי מפתח וכלום נדה
גורנישט המנוע מת האוטו לא מניע איך אני אגיע לירושלים חשבתי
כל הצי מכוניות כבר לא היה ,בטח היו הרבה משלוחים היום , אז
החלטתי לקחת את האוטו של הדוד מוסא היה לו סובארו חדשה (שנת
89') ונסעתי לירושלים בדרך עברתי במחסומים הרגשתי כמו באוטובוס
כל רגע עוצרים לבדיקה כאילו אני איזה פושע . בדרך הבלא בון
צלצל עצרתי את האוטו ועניתי, מהצד השני ענתה לי הצפצפה היא
שאלה אם הגעתי עניתי שעוד לא אז הוא ענה שכשאני אגיע אני אחנה
כמה שיותר קרוב לשוק ואז ללכת לקניון אמרתי בסדר אבל ....ואז
הוא ניתק .כשהגעתי השעה הייתה 10 בבוקר חניתי ליד השוק והלכתי
להסתובב בקניון ב11 היה טלפון ההוא מהחמאס שאל אם אני שם
אמרתי שכן אבל יש בעיה הוא אמר אין בעיה המשכורת בדרך יא אחי
וניתק ...טוב חשבתי מה הוא רוצה שאני אעשה פה בינתיים הסתובבתי
בקניון וחיפשתי משו לאכול ראיתי אחד שמכר לאפות ניגשתי לקנות
ואז שמעתי מישו מבקש אש תנור לא הבנתי מה יש לו  כשקניתי לאפה
המוכר אמר שאין זאת הלפה הכי טובה בארץ כשטעמתי לא חשבתי ככה
אין כמו הלאפה של אמא חשבתי,  אחר כך נכנסתי לחנות למוצרי חשמל
והסתכלתי בטלפיזיות הענקיות שיש שם ממש משו משו לעומת מה שיש
לי בבית וגם הקליטה הייתה משו ממש עולם אחר , הסתכלתי בשעון
השעה הייתה כבר אחת בצהריים פתאום מישו נכנס ואמר משו למוכר של
החנות חשמל והוא העביר את כל הטלויזיות לערוץ 2 שם ראו את ההוא
מעזה שראיין אותי אל פאשי והוא אמר שבשעה 11 בערך היה ביצוץ
בעזה ממשרדי החמאס  הביאו פרשנים שטענו שזאת פעולת תגמול של
צה'ל או תקלת עבודה של החמאסניקים  ואני חשבתי לי ...
טוב נשלח עוד קורות חיים... אני רק מקווה שהוא הספיק לשלוח את
הצ'ק!!!ו אם לא תמיד אפשר לחזור לתנזים...