רבתי עם חברה שלי אם יש או אין גלגול נשמות.
אין על מה לריב פה.
יש גלגול נשמות, וזו עובדה, אבל אני לא אתחיל להוכיח את זה פה.
פשוט יש. נקודה.
אז שוב רבנו.
רבנו הפעם אם זה טוב או רע. היא אמרה שזה טוב.
זה חרא!
נגיד אתה עכשיו, מרגיש שאתה זה אתה נכון?בכל תזוזה, בכל נשימה,
כל פעימה-אתה מרגיש שזה אתה. יש לך משהו מיוחד עם עצמך. יש את
הגוף הפיסי, ובתוכו הנשמה. אנחנו מרגישים שהנשמה זה
אנחנו-זכרונות, רגשות, סודות. אבל בעצם, הגוף הוא היחידי
ששלנו. הנשמה ממשיכה לגוף אחר אח"כ, ואז מישהו אחר מרגיש שהוא
זה האני הזה. שיש לו משהו מיוחד עם הנשמה שלו.
אבל זהו? לאן אני נעלמתי? נעלמתי עם הגוף? יום אחד אתה מת,
וכל מה שהיית, כל הזכרונות, כל מה שחווית, פשוט נעלם? הופך
למישהו אחר?
זה חרא.