שבע שנות שמיטה
עברו על הגן של סבתא
עץ לא רווה מים מלבד
גשם
ולא טעם ולו קמצוץ
דשן
וסבא אינו
החיוך המרגיע נעלם
ומצבה עם שלושה
חדרים
מרפסת
גינת ירק
גינת ענק
קמלה כמו הזיכרון
קמלה כמותם
היום 17/01/03 כרתתי את עץ האגוז הענק.
העץ שתחתיו ישבתי בצוותא, יחד עם סבי וסבתי המנוחים בכל יום
שבת ושמעתי סיפורים מרתקים על צעירותם.
אפילו העץ הענק, שבילדותי נדמה בעיניי כמגיע כמעט עד הירח. יבש
אל מול מציאות העזובה ששוררת בבית הישן שלהם.
את הענפים העבים שגדלו סביב הגזע החסון כרתתי..
השארתי רק את הגזע, בתקווה שיחלים ויתאושש או אולי כ-תל, גל
עד.
כמה סימבולי, שביום שסבי נפטר (טו' בשבט) אני כרתתי עץ.
תודה שהקשבתם . |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.