ע. דור / היא |
היא אומנם כבר לא תקרא אותו....אבל הוא בהחלט מוקדש לה.
ידיה-לא ישובו ללטף אותנו.
שפתיה-לא ישובו לנשק אותנו.
מילותיה-לא ישובו להתנגן באוזנינו-לנחם אותם.
הן רק יהדהדו בהם.
חיוכה-לא ימשיך לעודד אותנו-להדליק את יומנו.
עיניה-לא ישובו לזרוח.
אך זכרונה ישאר בלבנו.
ואותו ניקח איתנו לכל מקום שאליו תנסענו הרוח.
אולי את חום גופה- לא נשוב לחוש
אך חום נשמתה-תמיד ישאר וילווה אותנו,לעולם ועד.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|