אדם מזרחי / גווע למוות |
גווע למוות,
בדרכי החיים
ה
מפ
ות
לות.
בימים,
בלילות,
בחיפושים אחר הפנימיות,
המקובעת לה אי שם עמוק בתוך נהרות נפשי
השוצפות את גופי, רק עור וגידים.
שמעתי אותי, קורא לי בשמי, אך אני אנני.
וגם במראה זו אינה עוד דמותי המשתקפת תמידית.
יש מישהו במוחי, אך הוא לא אני.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|