|
ישבתי בדד
בשעת דמדומים
כשלפתע ראיתי אותה
רחוקה כשמש
ענוגה כמים
יפה כשקיעה
ישבה היא על סלע
הביטה בסהר
ובעיניה הכחולות כרקיע
דמעה אחת נצצה
על מלחמת אחים
על שנאה נוראה
על הכאב
והאכזבה
ישבה היא על סלע
פניה לים
ובכתה על כל הרע בעולם
בת הים |
|
|
לאט ובשיטתיות
משנים את הכיתוב
על חלקיה השונים
של אנטומית
הבמה, דפיוצר
הופך דף אישי,
ראו אור הופך
הוציאו לאור וכך
הלאה... יום אחד
שלך לחמך עוד
יהפוך ל...
מה?!?!?!?!
שפוך חמתך?!
צרצר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.