|
היא אומנם כבר לא תקרא אותו....אבל הוא בהחלט מוקדש לה.
ידיה-לא ישובו ללטף אותנו.
שפתיה-לא ישובו לנשק אותנו.
מילותיה-לא ישובו להתנגן באוזנינו-לנחם אותם.
הן רק יהדהדו בהם.
חיוכה-לא ימשיך לעודד אותנו-להדליק את יומנו.
עיניה-לא ישובו לזרוח.
אך זכרונה ישאר בלבנו.
ואותו ניקח איתנו לכל מקום שאליו תנסענו הרוח.
אולי את חום גופה- לא נשוב לחוש
אך חום נשמתה-תמיד ישאר וילווה אותנו,לעולם ועד. |
|
|
אתמול בלילה
חלמתי שאני הולך
ברחוב עם התיק
שלי וקונה שתייה
בקיוסק, אז
התעוררתי
ולא הצלחתי
להירדם שוב.
היום בבוקר
יצאתי לרחוב
והלכתי לי
לקיוסק לקנות
שתייה,
וזה מוכיח לכן
ובעיקר לעצמי
שאני בן אדם
שמגשים את
החלומות שלו.
עו"ד שמעון
מזרחי, מגשים
החלומות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.