דארק אנג'ל / רגעי אוהבים |
הסערה נרגעה ושכחה;
עכשיו זה רק שנינו, אתה ואני,
נשענים אחד על השני,
אני מניחה את ראשי
אתה מעביר את אצבעותיך בשערי
הלוואי ורגע זה יישאר לעד
מי צריך את המחר?
ישבנו שם, בשקט, בדממה
קרבת אליי, נגעת בפניי
בשפתיך ליטפת את שפתיי
ואז קירבת אותי אליך יותר
וחיבקת אותי חזק, כאילו שזה לא ייגמר;
ואז, כשזה נגמר,
הטעם הטוב נשאר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|