שעות אחר הצהרים קרירות, קצת אחרי השקיעה, היא עמדה ליד תחנת
האוטובוס מאוכזבת.
היא תמיד רצתה לתפוס את השמש בשנייה הראשונה או האחרונה שלה,
ידעה שזה לא אפשרי אבל הייתה מתאכזבת בכל פעם מחדש.
שי הצמידה את עצמה לצד תחנת האוטובוס, מחזיקה סיגריה זולה
באצבעות הדקות שעטו עליהן לק שחור מתקלף.
במבט עייף ומאוכזב סקרה את כל האנשים שהיו סביבה, נוכחת לגלות
כמה זה עצוב לחיות בחוץ, לצפות בכולם אפילו בעצמה מהצד.
היא חיכתה לאוטובוס שלוקח למקום שלא קיים, לשמש... למקום בו
הלילה נפגש עם היום... מזרח או מערב זה לא משנה, זה תמיד יופי
נולד.

שוב אוטובוס עוצר ומחכה שתעלה, אבל הוא לא מבין שהוא לא מגיע
לאן שהיא צריכה, היום היא החליטה שהיא לא מוותרת כמו כל יום...
היום זה יום מיוחד- יום הזיכרון לכאב שלה.
המשימה הזאת הפחידה אותה מעט, היא נשכה את שפתיה בעצבנות יתרה
וניסתה להשתחרר.
הלילה היא תתפוס את הזריחה, היא תטעם את טיפת הטל הראשונה,
תתלטף בקרן השמש הבכורה, תעמוד במקום בו הלילה והיום, החושך
והאור נפגשים, ברגע שהעולם מת ונולד.
משאלת החיים שלה כבר המון זמן, חיה בתוך הניגודים של עצמה ואף
אחד לא יודע, היום... הלילה היא תחיה בניגודים של הטבע.
האמת שלא היה לשי מושג קלוש מה לעשות הלאה, היא תלך עם הלב...
"שתי משאבות הפועלות כיחידה אחת" זכרה משיעורי ביולוגיה, וצחקה
בינה לבין עצמה, נכון שהן לא חברות טובות, אז מה!
כך המשיכה לעמוד ולעמוד עד שירד הלילה, הוריה לא ידאגו היא
"ישנה אצל חברה" עכשיו.

אחרוני האוטובוסים הזדחלנו, ואנשי הערב החלו לצאת מביתם... היא
ידעה שזה הרגע! ועלתה על האוטובוס הראשון שבא, קו בלתי מזוהה.
בתחנה האחרונה שלו, ירדה מהאוטובוס והחלה פוסעת, זה מקום
שאפילו העבריינים הקטנים שכוחי החיים לא מגיעים אליו.
כך המשיכה אומנם מפחדת אבל יודעת שגם אם תמות בזה הרגע, היא
הייתה בדרך להגשמה עצמית.

השעה התקרבה לשש והיא כבר התרגשה מאוד, אומנם במקום שלא הייתה
בו, אך מעולם לא חשה כל כך שייכת, כל כך בבית.
שם... במקום בו הכביש התקמר מעלה מעלה עד כי לא היה ניתן לראות
לאן מגיע מהצד השני, השמיים לחשו לה שכאן היא תיולד.
באותה שנייה בה קרן האור צצה מצדו השני של כדור הארץ, ושטפה את
השמיים בגוון חיוור של אור... שם היא הגשימה את עצמה, היא
נולדה יחד עם העולם שנרדם באפלה.
בקרן האור השנייה, כבר יכלו לראות שעל הרצפה הייתה מונחת
תינוקת פעוטה.. יפיפייה עם לק שחור מתקלף על הציפורנים...