מיטל צור / אלוהיי |
אודה כי בחיי -
לא אהבתי כל שקר וקמט,
חשבתי אותך בתחילה למרמה
עתה אני נאהבת.
כי יום אחד שפתיי פתחתי
ובקול אמרתי אמת
ומאז אתה חיי יותר
משפעם היית מת -
הייתי חיה מכונפת
הקופאת בכלובה בקור
אך הלכת - עזבת ושבת -
ואהיה חופשייה כציפור
אלוהיי, שיניתי דרכיי,
(ולא בעקבות תוכחה)
ואשוב לחגוג בחגיך
ואוסיף לבכות את מותך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|