New Stage - Go To Main Page

שי חצור
/
שיר לעני השני

הייתי בטוח שברחתי מהכלא,
רציתי להאמין שאני לא מאלה,
אלה שלא יודעים שהם כפותים,
כפותים באזיקים בלתי נראים,
רודפים אחרי זנבות של אנשים אחרים.

אני מתפלל שיהיה לי מזל,
אני בוכה, אבל אומר לעצמי, חבל,
תפסיק לנסות להיות מיוחד,
אתה לא מספר אחד,
אתה רק עוד מספר אחד.

מה שיש לי זה לתת פחמים,
אתה כבר נתת וקיבלת יהלומים,
אני רוצה להגיע לקומה עשירית,
ראיתי אותך נכנס דרך הדלת האחורית.

עני זה אני, ואתה, זה עתה,
יושב רגל על רגל ונותן הרצאה,
על הצלחה קלה, מציאות שקופה,
אני יושב ומהנהן לפי קצב הקנאה.

הי, סליחה, אני מכיר אותך?
אתה אומר לי בסוג של מבוכה,
זהו שלא, אבל אתה זה אני,
לפני שסיפרו לי, שאני חי חיים שלא שלי.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 28/1/03 0:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שי חצור

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה