אני משגעת אותו, זה לפחות מה שהוא אומר לי
מה אני עושה עם עצמי עכשיו?
לפי דעתי זה בא מרוב אהבה
אני ידעתי שיגיע הרגע שניפרד אבל לא באמת הייתי מוכנה לזה
זה נפל עלי כמו המשקולות שנופלות בסרטים המצויירים
רק שאני לא קמתי
הרגשתי שאני עושה צניחה חופשית
רק בלי המצנח
הרגשתי מאין הרגשה של התעופפות באויר
ואז הנפילה לתהום עמוקה שאין לה סוף
והסוף- כואב!
לפני כמה ימים הייתי אצלו אז ראינו טלוויזיה
הוא רצה לראות איזה תכנית מטומטמת
אז ויתרתי - כזו אני, תמיד מוותרת, למה??
הוא שיחק לי בשיער, בטח שאני נהנת מזה
היינו ביחד אבל כל אחד לחוד
כשהגיע הזמן לומר להתראות ביקשתי ממנו שינשק אותי
כן, הייתי צריכה לבקש, זה לא בא ממנו
הוא אמר לי - לא
אז הלכתי, שנינו ידענו באותו הרגע את התשובות לכל השאלות
יש בו איזה משהו מוסתר שמושך אותי לרצות להפגע עוד
בסופו של דבר נפרדנו
אבל כולם ידעו שנחזור, בגללי כמובן!
אז חזרנו
הוא אמר לי שהוא התגעגע אלי
ואני האמנתי לו
הנחתי לי בטיפשותי החוזרת ללכת שבי אחריו
ליפול שוב באותה מלכודת מלוכלכת
עכשיו הכל כרגיל
והסוף ידוע
והוא כואב! |