|
כותבת מכתב
המען לא מוגדר
נמלאים דפים לבנים
שורות ריקות
במילים, במשפטים
בדמעות
כותבת סיפור
הסוף לא ידוע
נוצרת עלילה
מתפתחות הדמויות
במטאפורות, ברמיזות
בכאב
כותבת שיר
הנושא לא מובן
נכתבים בתים
צלילים
בחרוזים, בציטוטים
בפחד
הפסקתי לכתוב
אני לא יודעת למה
הרגשתי מאין תחושה
היתה לי הרגשה
בלב, ביד
בכתיבה |
|
|
לכתוב סלוגנים
זה כמו לאשר
יצירות, רק עם
יותר אגו ופחות
תהילה.
אחמד אחמד,
הפועל השחור
בבמה, שעשה עושה
ויעשה את שניהם
אבל חושב
ברצינות להתחיל
לכתוב סיפור כי
ככה אי אפשר
להמשיך! אפשר
לחשוב שאני מקבל
משכורת על זה,
אפשר, אבל עדיף
שלא כי אחרת זה
יכניס אותי שוב
לדיכאון. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.