פסטורליות, היא אמרה. היא נורא אוהבת נרות
ריחניים.
כשהיא מתחילה לדבר אני לא תמיד יודע מתי זה יגמר
הנושא היום זה שירים. התוכנית
של ארבע אחר הצהריים התחילה בסערת שירים עד
כאן.
קשר ראש יד - הזרועות ערוצים להתפרצות
החומר מן האצבעות, החומר שמתגעש בחלל הראש והבטן,
אני צריך לכתוב היסטוריה
אני צריך לנתח
אבל מתי מישהו ינתח אותי?
מתי מישהו יכתוב עלי היסטוריה?
האם עוד אנגן לפני קהל של מכובדים, יזוהה בתור הפסנתרן המוכשר
שגילה את כשרונו רק בגיל עשרים ושתים?
מה עוזרים לי נרות ריחניים עכשיו, הלהבה שיוצאת מהם
איטית ומתונה, אני מזל אש יציב אני רוצה להשתנות, אני רוצה
לבעור
הגיע הזמן שהעולם יכיר אותי,  יותר מדי זמן נותרתי אנונימי.
עדיין יש מקום על הבמות
וגם על המדפים.
אז סיכמנו, אם כן. נתראה בעוד כך וכך שנים, ובינתיים אני נר
ריחני
אבל משתדל.