ותרא כי טוב,
ותדע את אהובה,
ותחזור בשנית על נדרי האהבה,
ותדע, כי אין אושר רחב יותר, נאדר ונשגב,
מזאת אהבתה.

אך ביהי היום השישי, ויפשוט השחור על אושרה,
ויהי תוהו ובהו, ותחפשהו, אותה אומללה,
אך נעלם, נעלם אותו האדם,
ופרי הבוסר שבה התחנן לישועה

ותדע, כי את לבבה לא תניח בארצות רחק,
ואושרה, לא יובטח בעזרת זהובים, כסופים מבהיקים,
ולא חומרי הוא;
לא ולא
כי תדע היא, ותדע מכף רגלה ועד קודקוד ראשה,
כי את אהבתה לא תניח יותר על קרניו של צבי תשוקתה,
ובטחונה לא ישא את תורני הספינה,
אשר באה מרחוק, עמוסה באוצרות ותיבות קטיפה,
אך תתנפץ על שרטון בטרם תגיע לחופה.

ותרא כי רע,
ותשקע באותו השחור, הבוטח, אשר את זרועותיו  תאחוז.