ואת צריכה לגעת בי עכשיו?

תבוא הסערה וייפלו כל גרורייך. כאילו לא היו.
ואיתם כל שירי ההגיון שלך
מותנייך שיהפכו חופים
שוברי הגלים שפתייך
ואת לא תוכלי לעצור את הים שהפכתי לו
אתנפץ לא פעם וגם אחרי פעמיים אמשיך.

תירטבי! אני אצליח להציף את נשיותך המפושקת
לחץ הדם הנופל יבשר על בשרך את שיא הגאות
יסמר שיערך, תתעקם שפתך, תצעקי צעקתך

אחר כך, תגלי את כל המלחים
תירדי את כל הירידות והמחשבות יחזרו אלייך
תמשיכי לנשום...תמשיכי
כל זה נגמר כעת וגופך ממשיך לפעום לחול
כמו סוללות מתמלאים ומתרוקנים משבת לשבת

והקצף הוא כל שנשאר לנו עד מחר
כי נאמנותך היא לא לי, היא לכוכבים שמעל
אני רק פה כשליח אורם הכחלחל


(והחול יהפך בוץ אם לא תדאגי למיים. הקונכיות יוצפו ולא ינוקו
אם לא תרחצי עצמך בים
אתרפק לי על חופייך, חלקם עיר מכוערת וכאלה שידעו להיות
אירלנד)