נוסעת במונית שירות, מביטה מהחלון, שמש הצהריים מסנוורת אותי,
אלפי אנשים הולכים ברחובות, אלפי מכוניות נוסעות, לכל אדם
סיפור,לכל אדם שאלות, בעיות, חלומות..
אוטובוס עוצר, הוא יורד בחשש ודורך על המדרכה היציבה, עיניו
מחפשות את שלה, היא נוגעת בכתפו מאחור, הוא מחייך, מחבק אותה
חזק, בדיוק כמו שאתה פעם חיבקת אותי.. הם קרובים כלכך, כמו
שאנחנו עוד לעולם לא נהיה.
האור התחלף לירוק המונית ממשיכה לנסוע, משאירה מאחור תמונה
יפה, זוג מחובק ,זכרונות, וענן אבק.
ואתה.. אתה יושב עכשיו באוטו אחר, במקום אחר, בעיר אחרת, רחוק
, אף פעם לא היית כלכך רחוק... יושב במכונית, מסתכל מהחלון, על
המכוניות,האנשים, מנסה לנחש מה הם חושבים, חושב על החיים, חושב
את המחשבות שלי, ו..מחפש אותה.
רואה זוג ברחוב וחושב לרגע שזאת היא, עם מישהו אחר?! צביטה
בלב... שלך? שלי?..
ממשיכה לנסוע, המונית קופצת, אני לפעמים כותבת כמה מילים
ולפעמים ממשיכה להביט על הנוף המשתקף לעברי, וכבר יש לי
בחילה;האנשים, המחשבות, המכוניות, היא ,אתה, הזוג, החיבוק,
וארוחת הבוקר מתערבבים לי בבטן.
המונית נעצרה, תחנה סופית, אני יורדת, צועדת מספר צעדים ומושכת
את עצמי לפינה, מקיאה את נשמתי ונכנסת לעבודה.