גיא רונן / מקדש |
עתים, כשהיה הערב מגיע, והעיירה היתה מתכסה בחשיכה, היה יורד
אל המקדש הסמוך.
שם נהנה להלך יחף במסדרונות העתיקים, העמוסים בעמודי אבן
מגולפים; להתיישב באיזו פינה ולהביט באלפי המאמינים מתרוצצים
אנה ואנה. שטופי מים קדושים ורועדים מקור הם היו ממהרים להגיש
מנחה בפני האלים הדוממים.
בעיניים זרות היה מביט בטקסים הנושנים, ורואה בהם את עצמו; את
חבריו רצים רטובים מפסל לפסל, כה טרודים בנעשה עד כי אינם
יודעים הם עוד למה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|