בבוקר היא תעזור לבנות להתארגן
ותשלח אותן אל עתיד יותר טוב.
אחר-כך שוב תחשוב לעצמה שאין זה הוגן,
הרי הד-ילדותה כה קרוב.
בין כבס לקבס תהרהר בינותיה
מה צפוי לה הערב ובסוף השבוע,
איך ולמה חולפות כך שנותיה
כמו השמש, בקצב קבוע.
אמא-בת עם מבט מהורהר
אשה מיובשת, נואשת.
בשבילה אין היום אין מחר
מה מחכה לה מעבר לקשת?
בערב שוב לבדה, מוקפת נפשות
(בעלה יגיע רק מחרתיים)
מביטה בתמונות היפות, הקשות
וחיוך עצוב עולה על השפתיים
וכשעיניה העמוקות נעצמות כך בשקט,
לידה אביה כבר נוחר,
את בתה הקטנה בזרועה היא חובקת
ומתפללת למחר קצת אחר.
אמא-בת עם מבט מהורהר
אשה מיובשת, נואשת.
בשבילה אין היום אין מחר
מה מחכה לה מעבר לקשת? |
