זמן כה רב, חלף עבר לו מאז השלכתיך לחוף הים הפתוח, לרגלי שעון
החול המתקתק בעינייך הנאורות כבר שנים. אשר בזיעת אפיי, אור
נגלה לעיניי, ללא כל נצנוץ של אישון רואה כל טוב, וחיוך שטני
אשר נברא על שפתיי, אותו תלמדי גם את לחייך. כי כאשר בחייך
יפסיק למרוד הסבל ויקבלנו באשר אנו, יהא הדבר הבא גדול מעלייך
והוא יקבלך לכל דבר. אהבתי אותך ועוד אמשיך בך לגמול את כל
חסדיי כי אחותי היית לי אתמול, היום, ובעתידנו ביחד, וביחד
לחוד בנפרד תלך כל דרך שלה, אנשקך לשלום, אך זכרי, כי שעונים
רבים עשית לך ובהם תעמדי בצרות, ובשמפניה משמחת, אני את שלך
אטביל. |
