|
הייתה חגיגה, הייתה שימחה, הרגשה עילאית
שאט אט נעלמה.
כולי תקוות וכולי צפייה
שאותה הרגשה תשוב למקומה.
החומרי יכול לעזור אך האם יכול הוא להוקיע?
הרגשי אינו יכול לעזור
ובכן האם אותה הרגשה עילאית לעולם לא תשוב למקומה?
האם הדרך בה בחרתי
הייתה היא החלטה
אשר טובת הצד השני
היא היחידה אשר נלקחה בחשבון?
האם גזרתי על עצמי לרצות
מבלי להתרצות?
ואם אכן בחרתי בדרך שבה רק הצד השני מתרצה
(ואם יתרצה הוא לאורך כל הדרך הרי הוא שהשגתי את מטרתי)
אך אם לא יתרצה- הן זה אומר ששני צדדים הפסידו?
הייתה חגיגה לשני הצדדים,
שימחה לשני הצדדים
שאט אט נעלמה בצד אחד
כולי תקוות וכולי צפייה שאותה הרגשה לא תיעלם גם בצד השני. |
|
|
Why me,Lord?
Where have i
gone wrong?
I''ve always
been nice to
people! I don't
drink or dance
or swear! I've
even kept
kosher just to
be on the safe
side! I''ve
done everything
the Bible says;
even the stuff
that contradict
the other
stuff!
נד פלנדרס בוכה
לאלוהים לאחר
שביתו נהרס
בהוריקן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.