בנמל הדייגים
בחשיכה ישבנו
נפשותינו הומות
בשתיקה
רק את עינייך ראיתי
לאור הפנס החיוור
ניצוץ של כמיהה אחזן
האם בא זה הרגע
קיוויתי בדממה
ליבי נרעש בתהייה
ואז
בלהט נצמדנו
שיפתותינו דבוקות
התמזגנו בחיבוק של עדנה
כאחד פעמו ליבותינו
היה זה הרגע
הייתה זו ראשית אהבה | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.