ד. אנה / שני שירים. |
אי אפשר להבין אותו
לא כשיש בו משהו שלא רוצה לבקש
שתשארי בנתיים כאן.
ואם אלך הוא לא יבוא אחריי
כי הוא יודע שאבל הוא אנוכיות לשמה.
אני לא כאן, לא כאן יותר, מבינה?
הצל שהטלתי הלך כבר
נמחק בשיטתיות, כמו מעולם לא היה
קולותיי נדמו
גם אני
שבתוכך כבר
מתה
ואין לי כוח לצרוח יותר.
ומי היה מאמין שהזמן עובר גם בי.
דצמבר 2002
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|