|
את חולצתי מעצב לגזרים
מנחה גופי הרוטט
קונה ממני גניחות הנאה
מלטף עור רטוב
שיער פרוע ושפתיי דובדבן
לא שובע מתכולתי
לוקח בידיו ועושה כרצונו
מעלים אותי מצער
ממלא אותי באושרו
עיניים בוהקות
מתחננות שלא יפסיק
קסמים מפזר באיבריי
תנועותיו חרוטות בי
שואפת את ריחו לתוכי
מכורה הנני
חיוכו נעלם
כמו אבן הנזרקת למים
ואני שוב שרועה שם
בין קירות חיוורים
חלשה |
|
|
שיחשבו מה שהם
רוצים- לא
התכוונתי להטביע
את עצמי,
התכוונתי לשחות
עד שאשקע. זה
בכלל לא אותו
דבר.
ג'וזף קונארד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.