זה היה יום כהה ענן
ורוך שמימי
הסתכלתי החוצה מתוך
חלוני ובגינה בין עצים
ובין חממת סחלבים פרח סחלב שחור

סחלב אופל, סחלב הקור
האם את ליבי משקף הסחלב כבור?
האם הבדידות מזילה דמעה
ומראת הנפש כסחלב שחור
ניגזרה?

אלו היו הרבה ימים של כהות ענן
ורוך שמימי והסחלב עדיין פורח
כמוות שבתוכי. ושאלות

הם אלו פחדי? מותי חיי או העתיד?
האם מראת הנפש היא?
או מוות החיים?
או סופי? או סוף העולם היקום הרחב?

ואיך תשובה חוץ מנענוע הרוח על
כותרת סחלבי אשר את ריחנו נתן
ריח עמוק מתוק להחליא כמו שיער
שרוף...

שחור הלילה, שחור הלב, קח אותי אליך

הריקנות הינה הרגש האיום ביותר
אנא עזור לי לפרוח כסחלב שחור