יובל הולגרסון / לא יעבור בי |
כך אמרתי בליבי , לא משחק מילים
שילד ממציא .
לא ינבטו מחשבות בחורשה , לא אנסה
להפריח שממה בישימון מדברי .
רגשות הם עצים שכמלו מול מעיין.
כל רגעי חייהם הספורים , ראו את סם החיים
ולא יכלו , לא יכלו לגעת בו ומתו.
ומי עוד ינסה להנביט בי פירות ?
מי יחרוש בי שורות ארוכות של מחשבות?
החווה כבר ריקה , כולם עזבוה לפני שנים רבות,
או היו זה רגעים ספורים? אינני זוכר כבר
מי או מתי זרעו בי זרעים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|