כל כך רציתי לברוח,
כל כך רציתי לצעוק,
כל כך רציתי עזרה,
אבל לא היה מי שיעזור.
שום יד לא הייתה שם.

שם,
כל כך כך מפחיד ומאיים
שיתוק בכול הגוף,
ללא תזוזה על שולחן הניתוחים
כנידונה למוות.


גופי הפך לשלה.
והיא, שלחה את ידייה אלי
והכפתורים נפתחו והידיים לא שלטו
ואני לא רציתי
ואני כל כך בכיתי.
הלב דפק , המחשבות התרוצצו מעצמן
ליטוף, בחילה
נגיעה, איבוד שליטה.


הדם זרם בעורקים, הלב עוד פעם
אחר כך כבר לא!
גופי כבר אינו שלי
ואולי מעולם הוא אינו היה...


אלוי שיכולתי לעצור את זה.