סופי אדמוני / גלים |
בחדר דחוס מעריכה מצב
זה לא אני שגרמתי
זה פשוט קרה ולא התנגדתי
אחזתי ברגע של מגע
אני לא בודדה! אני לא בודדה!
בוא תחמם, תלטף גוף עזוב
בוא תוכיח לי שוב
כמה זה לא חשוב
והקולות חוזרים אלי בתור
נאספים בדממה למסיבת הקור
מלחשים, רוקחים לי חיים למטה בבור
לוחשים בי את כל מה שניסיתי לא לזכור
וזה צף ועולה כמו גל קטן
שרק הולך וגדל עם הזמן
האם רק אחרי שאזרק על הסלעים
אוכל שוב להרים ראש אל מים שקטים?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|