"שלא תעז לדבר אליי יותר ככה" היא לוחשת, ספק מאיימת, ספק
מתחננת, "אני לא אמא שלך ולא אחותך  ואני לא צריכה לסבול את
הקריזות שלך",  היא אומרת, קולה מתחזק, ואני מחבק אותה חזק
ומבקש ממנה סליחה, אומר לה שאיבדתי את עצמי שם לרגע ושהיא
מכירה אותי שאני לא מתכוון, "אתה אף פעם לא מתכוון ואתה תמיד
מצטער" היא חוזרת על מה שאמרתי, ואני אומר לה שהכל הולך
להשתנות, ושהיא יודעת שאני אוהב אותה יותר מהכל ושבלעדיה אני
כלום, כלום, אפס, שהיא מחזיקה אותי בחיים, נותנת לי סיבה
לחיות, שהיא בן אדם מדהים ושאני רק רוצה שהיא תהיה מאושרת,
שאני רק רוצה שנהיה מאושרים, והיא נחלצת פתאום מזרועותיי,
תופסת ממני מרחק וצורחת עליי שאכפת לי רק מעצמי, ושאני רוצה
לעשות רק את עצמי מאושר ושהיא תמשיך לשתוק, ושכל עוד היא מוכנה
לפתוח את הרגליים כשאני חוזר הביתה אז הכל מבחינתי בסדר גמור,
אז אני תופס את האגרטל מהשידה שלידי ומביא לה אותו בראש, היא
מתמוטטת כמו מגדל קלפים קטן ושברירי וחוזרת לבכות בלחש, לצעוק
בשקט, אני מתקרב אליה לאט, מעביר את כף היד שלי על פניה, קרוב
קרוב אבל לא נוגע, כמה שהפנים שלה קטנות אני חושב, פותח לה את
השפתיים עם האצבעות, וכמה שהפה שלה גדול, מנקה ממנו את הדם עם
קצת רוק, מרים אותה על הידיים ולוקח אותה לאמבטיה, מנקה את
החתך הגדול שנפער בראשה, מוציא את ערכת התפירה מהארון, סוגר לה
אותו לאט והיא, כל כך אמיצה האישה שלי, צליל אחד לא מוציאה, רק
מסתכלת עליי בעיניים פתוחות, ירוקות אפורות, כמו תחתית של אגם
שקט, חושבת את המחשבות השקטות שלה, אורגת רגשות ריקים, טוחנת
מים.
אני מניח אותה על המיטה ומכסה אותה בשמיכה, עד הצוואר, העיניים
היפות שלה כבר סגורות, ואני יודע שגם היא בפנים עכשיו, קצת
סגורה כזאת, אם היא הייתה מלאך הכנפיים שלה היו עכשיו פתוחות,
והיא בטח הייתה מנפנפת בהם ככה, למטה ולמעלה, חולמת שהיא מלאך
שיודע לעוף.

מחר היא תתעורר לידי עם כאב ראש עמום, תלחש את הלחישות שלה,
ספק מאיימות ספק מתחננות, ואני אדבר איתה על הרגשות שלה ואחבק
אותה, או אחבק אותם, אלחש לה באוזן רכבות של מילים, והם יעברו
על ידה, נוסעות על מסילות של תקווה, ובכל הקרונות אני אהיה,
מנופף לה מכל החלונות, בכובעים מוכרים של אהבה, ולאט לאט היא
תפתח בחזרה, הכנפיים שלה יעלמו לה בתוך הגב עם כל מילה, ואני
כל כך אוהב אותה ככה, מחבקת אותנו, מחבקת את עצמה, ואני גם
בטוח שאני אחבק אותה, כן, לגמרי בטוח, רק שעוד לא החלטתי בדיוק
מאיזה כיוון.