חשבתם פעם שכל החיים שלנו זה בעצם מספרים?
כן. כל דבר בחיינו זה מספר, החל מהיום, השעה והדקה שנולדנו,
השם שההורים שלנו בחרו לנו, שם המשפחה, מספר הבניין, הדירה,
מספר הטלפון, מספר המכנסיים, הנעליים והחולצה.
האמת שכן. חשבתי על זה פעם, פעמיים לא יותר. עד שפגשתי את
"ניסים יד הפלא". זה היה ממש במקרה או בעצם בכלל לא כי זה היה
בדיוק ב 3/6  שזה יום שמיועד למקרים כאלו (כך ניסים אמר אז).
הלכתי ברחוב וניסים יד הפלא עצר אותי ואמר לי "את חייבת לשנות
את השם". "סליחה?!" שאלתי בפליאה. והוא בקור רוח המשיך ואמר
"את חוסמת את עצמך, את חייבת לעשות תיקון". "תיקון?" שאלתי,
עדיין מופתעת מהאדם הזה שמתקיף אותי כך פתאום באמצע הרחוב.
"קוראים לך שמרית, נכון"? "כן". עניתי."אל תדאגי אני לא קוסם,
פשוט כתוב לך על התיק". נרגעתי ואפילו אפשרתי לעצמי לחייך מעט.
"תראי שמרית" הוא המשיך "השם שלך מסמל את המספר 5 - זה מספר
נוראי. "יש לי שם נורא?" שאלתי. דווקא אני די אוהבת אותו
ושומרת כל הזמן שלא יעוותו לי אותו חלילה על ידי הוספת "יוד"
מיותרת אחרי ה"שין", אחרי הכל "שם זה מהות". "אני ממליץ לך
לשנות את השם" הוא אמר כאילו התעלם לחלוטין מהמחשבות שעברו זה
עתה בראשי. "רוחמה, יכול להיות שם מוצלח. הוא מסמל את המספר 7
שהוא מספר חזק מאוד בנומרולוגיה. הוא מגן, שומר, מביא שפע
והצלחה בכל התחומים, מי ששמו שווה ל- 7 לעולם לא יפול". משסיים
את דבריו, עיניו כבו כמי שזה עתה אזלו הכוחות שיועדו לשליחותו.
"רוחמה..." הרהרתי בליבי. מה שבטוח שלחיי החברה שלי זה לא ממש
יעזור.
"אתה הולך?!" שאלתי. ונראה היה שהערתיו משינה עמוקה. "שוב את
עושה את זה!" פסק. "עושה מה"? שאלתי בתמיהה. "מה מספר הדירה
שלך?" שוב התעלם משאלתי. "14" עניתי. "את חייבת לשנות את זה.
את לא שמה לב שה-5  הזה רודף אותך כל הזמן ומציב לך מחסומים כל
חייך?!". "לעבור דירה?"  שאלתי. "כן!" הוא ענה "ואם יש לך בעיה
כלכלית לעשות את זה שכמובן נובעת מהיותך מספר 5" הגניב "אז את
יכולה פשוט למחוק לחלוטין את מספר הדירה מהדלת ולכתוב במקומו
7".
"אבל אני גרה בקומה 12, אתה לא חושב שזה יהיה די בעייתי ויכול
להכביד על השכנים מהקומה ה-3 , אלו שזכו לגור בדירה 7?"
"תראי שמרית, אני פה כדי לעזור לך. את רוצה תקבלי את מה שאני
אומר או שתתעלמי ממני לחלוטין וממה שאמרתי לך ותמשיכי בחיים
האומללים שלך שרק ילכו ויחריפו עם מספרים כאלה".
כשהייתי קטנה הגננת לימדה אותנו לספור עד שלוש לפני שמתרגזים,
אז לקחתי נשימה עמוקה ואמרתי: "ניסים, אפשר לשאול אותך משהו?"
"כן" הוא ענה "אבל לא בטוח שאני אענה". "בסדר. מאיפה זה כל מה
שאתה אומר?" "זה נקרא נומרולוגיה".הוא ענה וחיכך את ידיו זה
בזה כמי שזה עתה גילה את אחת התגליות המופלאות בעולם.
"אוקי...ולמדת את זה איפה שהוא?"שאלתי. "כן" הוא אמר. "אז כל
אחד יכול ללמוד את זה ולהתחיל לשנות לאנשים את השמות, להחליף
דירות ולהפריע לדיירים ולדוורים בחייהם". הוא עצר רגע ( אולי
גם הוא ספר עד שלוש כי נראה היה שעצבנתי אותו כהוגן) ואז הוא
אמר: "תראי, אם את רוצה לעשות צחוק מכל זה, בבקשה. אבל אני לא
אחראי  לתוצאות". "אתה מאיים?" התחממתי. מופתעת מהאגרסיביות
שהפגנתי (שממש לא אפיינה אותי). והוא הסתובב והלך.
נשארתי לעמוד שם ברחוב (זה היה רח' מאז"ה 9) עם חיוך מרוח על
פניי.
מאז אני כל-כך אוהבת את השם שלי.