אסף עוז / והזמן עובר |
נגמרו מבלי שוב.
נותרתי שם, למעלה
כחיה פצועה
משווע לסוף שיגיע במהרה.
ולא האמנתי
כמה שהכאב דוקר
שהזמן לא עוזר
שאת כבולה בשרשרת ברזל
ולא רוצה להשתחרר.
את החובה שלי אני מילאתי
סיימתי את תפקידי.
ובחייך, אז תדעי -
אצלי היה המפתח
ואני כבר הלכתי.
אני הכל סולח
ולא שוכח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|