בקצה מסלול המירוצים של הזמן
היא עומדת ומחכה.
חושבת ששכחו אותה
למרות שהיתה עמוקה.
בערוב ימי
אסתכל לאחור
ואזכר בה
בחיוך או בכאב.
ארצה או לא ארצה
לחזור או לא לחזור.
אבל בינתים-
זה עוד צורב.
אני לא יכולה למחול על הכל
ואתה לא יכול
לבקש סליחה.
כי ניסיתי למחול, בכל פעם שהתנצלת
והיא עדיין שם,
בקצה מסלול המירוצים של הזמן
אהבת חיי שנשכחה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.