|
הרגתי את נשמתי
עקרתי את ליבי הפועם מחזי
ועכשיו אני חסר רגשות
קרעתי לגזרים את נשמתי העלובה
והעלתי אותה על המוקד
עקרתי את שברי ליבי המדמם וזרקתי אותו לכלבים
שאכלו אותו בעודו חם
ועכשיו חסר רגשות אני כי נשמתי נשרפה
וליבי נאכל
ועכשיו אני מרגיש נהדר
לא ארגיש עוד אהבות ואכזבות
לא רגשות ולא עוד שטויות
כי אני חופשי! מהכאב שבלב
ומהחור שבנשמתי
אין לי צער בעיניים
וזיכרונות אהובים
כי הרגתי את נשמתי
אין לי לב אכזרי, אין לב אבן
ואם היה לי לב של קרח מה זה משנה לי
כי אני חופשי
אין נשמה כאובה
ושברי לב אבוד
ואין רגשות משונים
ולכן אני יכול...
להתהולל ולהשתולל ולשתות
כי אין לי עוד אהבה. |
|
|
נעים מאוד, אני
יגאל עמיר, פעם
גרתי בהרצליה,
היום זמני אני
קצת בדרום, אבל
יהיה בסדר תוך
שנה שנתיים אני
חוזר למרכז.
יגאל עמיר חושף
את זהותו ואת
עצמו לזאת שאהבה
את התל אביבי
ההוא, ומוסיף
ואומר: מה היא
לא שומעת
חדשות?
ובכלל למה
להתגאות שהוא
היה תל אביבי,
אני לא רץ וחותם
יגאל עמיר זה
שאהב את
האלקנ'אית! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.