הוא תמיד היה בכובע
שכיסה את כל ראשו,
כשנפשו ידע שטוב לו,
הוא צעק "מנייה חאראשו!"
הוא ניגן בבללייקה
וגיטרות הוא שנא
את אישתו ששמה הוא רייקה
הוא פגש בתחנה
הוא צפה בכדורגל
עד הרגע הגדול
וכשקבוצתו הפסידה
בראשו הבקיע גול
בחצות עם חבריו
לאחר העבודה
הם שתו ביחד בירה
ואמרו לאל תודה
אך זקנתו דפקה בדלת
שיפסיק כבר לעבוד
ופתאום ילד הפלא -
התחיל למוות לחכות!
הוא זרק ת' בללייקה,
לתוך הבוידם האפל
על אישתו ששמה הוא רייקה
לא הפסיק להתאבל
החיים עברו ברגע
חבריו במשכבם
הוא נשאר ללא שום פגע
לא קיים, לא נעלם
אך איך חיים ללא החברה?
בלי הבירה בחצות?
הוא היה ילד הפלא
ועכשיו הוא סתם, אידיוט. |
