דבר לא השתנה בינינו בליל אמש,
אנחנו עדיין קרים בין השמיכות,
זמן טוב להחליף מצעים מרובבי חוסר חשק,
או אהבה, או אולי קואורדינציה.

מלטפת אחר בזכרון המדוייק שלי,
מספרת לך סיפורים,
על חכמים ותמים,
מתלוננת על החיים,
וצוחקת באירוניה נוקבת
התאהבת בציניות שנשפכת ממני,
אמרת שלגים נמסים בחלומות הימלאיה.

אנחנו בחדר בקיבוץ, אפוף ניחוח רפת,
ולא ריחות תשוקה,
מנסה מנגינה חושנית באזני,
צוללת בין צלילי תפילה זרה-
מואזין שר בכפר הסמוך,
חושבת חרוזי תפילה,
חורזת מחשבות,
חדל לקוות למקווה,
             בלב אדמת בצורת,
אני לא מקשיבה,              יודעת איך זה כשזה בא מאהבה..