אני אוהב ולא יכול לכתוב
שירים יוצאים לי עקום
העיפרון בוגד בי, המוזה ברחה
ואני רק רוצה לראות אותה
פותח ארון, מודד בגדים, ומחפש את המוזה שנעלמה.
תחזירי הכל, רוצה לכתוב, לסבול
אך אני בהתחלה חדשה.
אלפים כתבו זאת קודם, אז מה
לי היה משהו מיוחד, כואב, נורא
אני אגיש תלונה למוזת-האהבה.
תקשיבי, גברת, זה לא עסק
למה הענשת אותי, מה קרה?
הייתי משורר מעונה, דם נוטף על נייר
דמעת-כאב מייסורי אהבה
ומהכל נשאר רק לב ורוד על גלויה.
ואם בסוף היא תזרוק אותי
תפקח עיניים ותבין, כמו כל בחורה
אליך, לגן הקסום, אבוא בתלונה
לפחות אז אוכל להתייסר בשקט
ולחזור לכתוב שירי אהבה. |
