שוכבת על המיטה
לגופה שמלה דקה
ומחכה לו
שיבוא ויחבק אותה.
אבל היא יודעת שזה לא יקרה,
אף-אחד לא יגיע
כי אין אחד כזה,
אחד שנועד לה
היא לא מאמינה בזה.
נסיך החלומות,
אולי קיים לא רק באגדות
אבל אין לו שום קשר לחיים שלה.
היא לא תמצא אהבה.

לא תמיד היא היתה לבד,
היו לילות מאושרים
בהם זכתה להרדם בזרועותיו של גבר.
אבל הם היו מעטים,
ותמיד כשהם חלפו
היא נשארה לבד
עם לב שבור.
זו היא,
לבד לנצח.

חוזרת לבהות בטלויזיה,
עוד סרט.
העיקר שהסוף יהיה טוב
וכולם ימצא אהבה.
היא אוהבת את האשליות האלו
אבל לא מרשה לעצמה לרגע להתפתות
ולהאמין שזה יקרה גם לה.
כי בסוף כשהסרט ייגמר,
היא לא תכבה את הטלויזיה
כדי לא להרגיש כמה היא לבד.
לא תמיד זה מצליח,
אבל ברגע שזולגת לה דמעת-בדידות
היא מוחה אותה מיד
וחוזרת אל התמונות המתחלפות על המסך
שמשכיחות ממנה את המחשבות.
עד שהיא נרדמת,
כמו תמיד
לבד