רות טנוג'י / גזל לפנות שקיעה |
ים-תיכוני
מאבזר בסמוך לים
בית אבן, חלונות כחולים
ירוק של טבע מתגנב לו
אדם.
כמו לא היה אחד
שטרח למלא הים במים
את המצולות בדגה עשירה
וכותב שירה
מנופחת מחמת החום
על כל שאין ידו בו
כמו לא היו ידי פועל
עמלות לבנות
זה המשכן
לסתת אבן אחר אבן
אין יד מגעת אליו
יוצר את שנוצר
בעצלות משתרכת של בין ערביים
על מרפסת חבר
שחיזר לשהות
במחיצת רשמיו.
וכי שירה בכלל
נכתבת לה כאן ?
מייסר בכל מרצו
מכורח התפקיד
לשכלל מיצג פשוט
לפשט את הטקס
לסבך
להסתכסך
לרסס
להעלות על נס.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|