|
שוב את שוברת את שמי
בשפתיים קרות
הלוואי וידעתי לאהוב אותך
כמו שאת היית רוצה
לדעת למצוא אותך
כשאני נמצא
אבל זה בלתי אפשרי
זה כמעט כמו לאנוס אותך
שוב את שוברת את שמי
בשפתיים קרות
לא יכול לנשום יותר
וגם לא רוצה שתבכי
או שתחיי
באשליות.
רציתי רק פינה קטנה בלב שלך
לאחוז באהבתך האינסופית
בעוד את חושבת על מר גורלי
ויודעת שזה רק נדמה
ואוהבת קירות עטופים בשתיקה
שלא מחזירים אהבה לעולם
כמו שאת נותנת
שוב את שוברת את שמי
בשפתיים קרות |
|
|
ואז, כששאלו אתי
מה אני עושה,
עניתי:
כותבת סלוגנים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.