מול כל השעות המתות שאני, לנפשי אורח
אני יושב, מקריש אש אמורפית לדיו רותח
לזכותי יאמר ובאין דובר, אני:
זעמי מותך לפיוס מילולי
כשפני חתומים יעוט סנגור מתלהם
מלעלע תשבחות עד כדי שגעון
עד כדי
ריקבון
במצחי נחרץ קו חמור של תום
אני מכסה על חיוך מעוות
אני מחביא את שנאת האהבה
אני משתוחח מאחורי גוי הזקוף
פני פני מלאך
לבי-גחלת ניאוף |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.