זה מיינסטרים. סוריאליזם. אירוניה.
אתה שוכב על המיטה בלבוש מלא ומעשן את הג'וינט הרביעי מתחילת
הערב. ואז אתה אומר שחם לך ומוריד את המכנסיים. כבר ראיתי בנים
עם תחתונים אז לא התרגשתי. הבעיה האמיתית מתחילה כשאני מגלה
שאתה ממש לא לובש תחתונים. אז אני מסיטה עיניים בצניעות מעושה
ולא אופיינית ואתה מביט בי בתמיהה. מחכה להסבר. "אתה עירום!"
"המלך הוא עירום." אתה מתריס בי. אתה נהנה מכל רגע. "טוב אתה
לא מלך, מלכה יותר נכון, לפי מה שאני רואה פה, אז תתלבש." אני
משקרת במצח נחושה ומבהיקה ממאמץ. לבחור יש דברים...אאוץ'. אתה
מכסה את האיזור בשמיכה ושואל אם זה מפריע לי. תכלס זה לא ממש
מפריע לי, פשוט קצת מוזר. אתה אומר שלא הכל חייב להיגמר בסקס
ושידידים יכולים להגיע לאינטימיות מרובה בלי קשר מיני. אתה
מדבר הרבה. אני מחליטה לערוך לך מבדק קטן ומורידה את החולצה.
כמו שאתה לא מסוגל לסבול תחתונים אני לא מסוגלת לסבול חזייה.
והנה משהו קטן שמתרומם. בליטה קטנה ונראית לעין דרך השמיכה
הדקה. "רואה?" אני מוכיחה אותו. "אנחנו נגמור במיטה מאה אחוז."
אם היה לי זין הוא היה ממזמן מתרומם בלי יכולת ליפול. "כשאת
צודקת...." מתרחקת ממנו. יש גבול לכל תעלול. ערב פסח לא ליל כל
הקדושים. אז אני אורזת את עצמי והולכת משם. "חכי." אתה קורא לי
במין נואשות חולנית. "מה עכשיו הוד מעלתך?" אני מתגרה בו.
"יקירתי המכושפת, אנא הישארי איתי הלילה, אני מבטיח שאני לא
אנסה כלום. אני אהיה צנוע כמו דוס בגיל 14." איכשהו המחשבה הזו
לא מנחמת אותי. בסופו של דבר אני משתכנעת, כי לך אני אף פעם לא
מסוגלת לסרב, ואנחנו הולכים לישון. כל הלילה ישנים מחובקים.
אולי זה מה שצריך. זין ישן.