בתוך צריף רעוע על יד הים
תינוקת בוכיה רטובה מדמעות
נטשוה הוריה וברחו משם
והיא הקטנה לבושה בסחבות
מי יאמר שלי היא? אף לא אחד
מי ייקח ממנה את סמרטוט הבד?
לו יכולתי אותך איתי לאסוף
את חיי לתת לך ואושרי עד אין סוף
אך ידי כבולה ואינה משגת
אין ביכולתי להושיטה אלייך קטנה
אם יכולתי אלייך לגשת ,
ולו רק כדי להסיר כאבך, תינוקת אומללה
בפרוץ דמעתי המלוחה, להחליף יסורייך ארצה
במתיקות שונה ואחרת, ברגשות עזים של אהבה
לקחתך אל ביתי הצנוע, מתוך צריף ישן ואפל
מבין קירות אטומים, מתוך צליל של בכי קודר.
איך עושים זאת, איך? ואני כאן שבורה
מילותיי לא יועילו, המציאות עגומה
ואמשיך בך לצפות מיוסרת אשמה
לא אוכל לעשות כלום, ילדתי הקטנה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.