הלואי שפשוט היית נמס
ונוזל מידיי ונופל מעליי
כמו קליפה ריקה וחסרת משמעות
במכה רכה היית פשוט
נעלם.

ואם היית בוחר לחזור
לא היית מצליח לקום
לעמוד על רגליך
ולאסוף את חלקי ליבך הצנום
שהתפזרו על רצפת השיער הטובה
והיית יושב ובוכה

אני הייתי מאושרת לראות אותך ככה
כי בא לי לשנוא אותך
על מה שעשית
ובא לי שיהיה לך רע
שתבין שהיתה לי ברירה
שתצטער שלא ראית
והלכת אותי שולל
כל הדרך חזרה

והלואי שפשוט היית נושר מעליי
שלא יצטרך לנשור לי עורי,
בנתיים,

אני שבה בי
אני שבה הביתה...