כשמשעמם לך באמת, מה אתה עושה?
יושב ושותק, פותר תשבצים, משחק סוליטר במחשב, רואה טלוויזיה,
ניוון עצמות טוטאלי. ואתה רוצה לקום, לרוץ, להשתחרר מהדיכאון
שפוקד אותך, לישון שנת יופי ולהתעורר למציאות אחרת - טובה
יותר, נחמדה יותר, כזאת שעוזרת לך במקום לקלקל לך הכל.
ונמאס לך מהשגרה ואתה רוצה לשנות את הרגלי היום-יום, ואתה לא
מסוגל בגלל המכה החזקה הזאת - פחד.
כן למרות הכל אתה פוחד משינויים, פוחד להתעורר לבד ולא להכיר
כלום, לגלות שאין לך חברה, ידידים, הורים, כלבה ולא נדבר על זה
שאתה כבר לא יודע לנגן למרות שנות ההשקעה בעולם הקודם - זה
שסבלת בו.
טוב אז אתה נכנס למין טראנס גיהנומי של ללמוד הכל מחדש, את
השפה והמנהגים החדשים, את צורת השגרה בעולם הזה, רק בגלל שאתה
רגיל שיש לך משהו קבוע בסדר היום שלך.
ואתה רוצה לישון ולא להתעורר או לפחות לחזור למוכר, לידוע,
להגיוני של העולם הקודם שלך. זה שכל-כך רצית להיעלם ממנו, זה
שאתה רוצה בחזרה.