אסף פרץ / קצרת ראייה |
מתמקדת בסוף,
לא טורחת לראות
את כל הסובב
ובחדוות המרדף
התחלת מתנשפת,
לא שומעת קולות
מלבד בראשך.
כך עוצמת עיניים
וכמעט לא שומעת
המשכת לבדך,
דוהרת מהר
בנתיב הידוע
אל תוך נפילה
בין זוג כסאות,
שעמדו בדרכך.
ועכשיו את מוטחת
עם שריר שכואב
נזכרת בקול
שהיה בדרכך
משום מה קצת עמום
אבל קבוע, חוזר:
לא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|