אני לא זוכר מתי זה היה. אני יודע שהסיפור מתרחש בתקופה
'ההיא', אבל קשה לי למקם אותו על ציר הזמן, במדויק. הכל בגלל
שכיביתי את מאגרי הזיכרון שלי, בכדי לחוות את ההווה טוב יותר.
בלי מסננים, בלי הנחות-מראש, רק אני מול המציאות.

זה היה לאחר שהכרתי את אנה. נהגתי לצחוק על א/נשים ולאמר להם/ן
שהרשת היא לא מקום להכרויות, ושאין סיכוי למצוא משהו טוב שם,
ואז מצאתי אותה, את אנה הנסיכה.
שלחתי לה מכתב בן שורה אחת. היא קיבלה המון מכתבים, אבל ענתה
דווקא לשלי. מאוחר יותר היא טענה שהיה בו משהו מושך. היה בו
מין "קסם שחור", הסבירה. התחלנו להתכתב. סיפרתי לה על דברים
שחשבתי שאנצור לעד. היא סיפרה לי דברים ששמרה בסוד. התאהבתי
בדרך בה היא חושבת. אנה חושבת אחרת. היא מתנסחת בבהירות
מדהימה. כשקראתי את מכתביה, יכולתי לעצום את עיניי ולדמיין את
המאורעות, המקומות והא/נשים.

באותה תקופה, טסתי לעיר הבירה של אחת ממדינות המזרח הרחוק.
התוכנית כללה שהות של חודש (לצרכי התאקלמות ומציאת דירה) ומיד
לאחריה חתימה על חוזה-עבודה לתקופה של שנה. התארחתי אצל נספח
מהשגרירות הישראלית במקום. יחידת המגורים שלי היתה במעלה בניין
של 'זרים', סגל שגרירויות ואנשי ונשות עסקים. לפני פריקת
מזוודותי, ולפני שצפיתי בנוף המדהים שנשקף מהמרפסת העצומה
בגודלה, דאגתי להתחבר לחשבון הדואל שלי. שבוע של טיולים, מסעות
קניות ופגישות עבר עליי בנעימים. אנה ואני קבענו כי היא תתקשר
אליי, בפעם הראשונה, לטלפון הסלולרי שלי. השיחה הראשונה נמשכה
עשרים שניות. ישבתי במושב הקדמי של רכב הנספח, לצד הנהג, כשהוא
ואשתו במושב האחורי, ואנה הבינה כי אינני יכול לדבר. הבטחתי
להיות זמין לאחר קבלת פנים בשגרירות של מדינה דרום אמריקאית.
לאחר שניתקה, ובמשך ארבע שעות רצופות, לא הפסקתי לחשוב על
קולה. לאנה יש קול שהוא שילוב בין קולות פיה וילדה קטנה. יש לה
מבטא זר, עדין ומשובח במיוחד. ארבע השעות חלפו לאיטן, וכשצנחתי
על מיטתי היא התקשרה שוב. דיברנו שעות על גבי שעות. ישבתי על
שולחן במרפסת, וצפיתי בנוף עירוני המשתרע על גבי קילומטרים
רבועים רבים. הלילה הביא עימו שלל אורות מנצנצים, ובפעם
הראשונה נצנץ עימם גם ליבי.
הזריחה הגיעה, ונאלצתי להיפרד מאנה. לא רק שלא רציתי לנתק, גם
לא יכולתי. הבוקר היה קריר מאוד. שכבה של אגלי טל כסתה אותי.

שלג על עירי כל הלילה נח
אל ארצות החום אהובי הלך
שלג על עירי והלילה קר
מארצות החום לי יביא תמר
שלג על עירי והלילה קר
מארצות החום לי יביא תמר.

ימים חלפו. המקומיים לא ישכחו, במשך זמן רב, את התייר המטורף,
אחוז התזזית, שתוך כדי שכיבה על שולחן-עיסוי, דרש (וקיבל)
חיבור לרשת. הייתי מחובר בזמן בילוי במועדונים, בזמן שתייה
בפאבים, בזמן נסיעה למרכזי קניות ובזמן ישיבות. לא עזבתי את
אותה העיר.
במקביל, שוחחתי עם אנה במשך חלקים נרחבים מזמני הפנוי. התאהבתי
שוב, הפעם בקולה. שמעתי בו גוונים של עצב, שזורים בזרמי תבונה.
הערכתי אליה גברה, עם כל שיחה ועם כל מכתב. דמיינתי כל פרט
ופרט בה. חלמתי, בהקיץ ובלילות, על היום בו אזכה לפגוש אותה.
אנה מילאה את ימיי ולילותיי. כתבתי ואמרתי לה מה אני מתכנן
שנעשה, לכשניפגש. אנה חייכה את החיוך, שיותר מאוחר למדתי להכיר
כל כך טוב, והציעה הצעות משלה. מכתבים עמוסי תיאורים נשלחו
ושיחות מלאות תאווה, חשק, חום וחיבה נעשו.

מועד חתימת החוזה התקרב לו. חשבתי שוב ושוב, הפכתי בדבר, חככתי
בדעתי והגעתי למסקנה אחת, בדיוק. אני חוזר. אני עומד לפגוש את
אנה. הודעתי לה שאני חוזר.
היה בלאגן שלם, אך בסופו של דבר מצאתי את עצמי בטרקלין האח"מים
בשדה התעופה הלאומי, באותה המדינה. התקשרתי אל אנה, ושוחחנו עד
לקריאה השלישית והאחרונה לעלות על המטוס. קמתי משולחני, חבשתי
את כובע הבוקרים החדש שלי, ויצאתי אל הדרך. בטיסה הביתה
התקשרתי אליה, השארתי לה הודעה ושמעתי את ההודעה שהשאירה לי.
מסיבות כאלה ואחרות, לא יכולנו להיפגש בשדה התעופה. הגעתי
הביתה. כמה ימים לאחר מכן אנה הודיעה שהיא באה ל"פתח לנד".
לאנה יש דרך מעניינת להביע את עצמה. ישבתי בקומה התחתונה בבית
הקפה הירושלמי בו קבענו להיפגש, והיא התקשרה להודיע לי שהיא
נמצאת מחוצה לו. הנצנצים שענדתי מתחת למשקפי השמש היו החלק
היחיד בגופי שלא רעד. הבטתי לעבר המדרגות, וראיתי אותה יורדת,
מתקרבת אליי.

במשך שלוש השניות הראשונות הודיתי למלאך המוות על מזלי. לאחר
מכן היא שאלה אם אינני מתכוון לנשק אותה. התכוונתי. שעה לאחר
מכן, לאחר שתיית חצי מהבר, והיפטרות מפרטי לבוש רבים, נזרקנו
מהמקום. לאנה יש את החזה היפה ביותר שראיתי מעודי. יושבי המקום
הביעו אף הם את הערכתם לאזור המדובר בגופה של אנה, מרחוק, בעוד
יושבות המקום פונות לבעלי המקום בדרישה לסלקנו. התלבשנו כמיטב
יכולתנו, ושמנו פעמינו אל הרחוב. אני רציתי שוקו מארומה, ואנה
דרשה בתוקף שאזיין אותה, עד קץ החושים. לקחנו שוקו מארומה,
חצינו את הרחוב, ונכנסו למלון. הפקיד בדלפק הקבלה, לאחר הכרות
קצרה עם הליכותיי הנעימות, הסכים להשכיר לנו חדר לתקופה
מוגבלת. הוא הושיט לי מפתחות וטופס-רישום. אנה קרעה אותו
באמצעות עט וסחבה אותי לתוך מעלית, ולתוך החדר. מעודי לא חשקתי
בדבר כפי שחשקתי בה. הייתי המום ומסוחרר מהמאורעות, נרגש לקראת
הבאות ושמח באופן כללי. אנה השתרעה על המיטה, והתפשטה תוך
שניות. גם אני התפשטתי, אך התלבשתי שוב, כשנזכרתי שאינני נוהג
להסתובב עם חפיסות של קונדומים.
למרות מחאותיה, ירדתי שוב אל הרחוב, ומצאתי קיוסק פתוח, שמוכר
קונדומים. קניתי חבילה. כשחזרתי, המעלית לא עבדה. רצתי במדרגות
כמו מטורף, והתפללתי שאני לא חולם, ושאנה תהיה שם כשאני אחזור.
מלאך המוות החשיך אליי את פניו באותו היום, וכשפתחתי את הדלת
מצאתי את אנה שרועה ערומה על המיטה. התפשטתי, שוב, וצללתי אל
אנה. מסתבר שלאנה יש עוד חלקים מדהימים בגופה, שכוללים כמעט את
כולו.
אנה בהירה מאוד, עם שיער שחור וארוך. יש לה טוסיק מהמם, רך
ומוצק בו-זמנית. אגנה מתעגל בצורה נשית ומפתה. בעצם, כל כולה
זועק חום. ואז הבטתי, לראשונה, בעינייה.
מעולם לא ראיתי עדשות יפות מאלו. ירוק בתוך ירוק, משל היו עיני
חתול, או נמר. עיניים גדולות ועגולות, עמוקות וטהורות. חשתי את
עצמי טובע בעיניים אלו. רציתי להביט בהן לנצח. ליטפתי את אנה,
נגעתי בה בכל מקום. חקרתי את גופה. התכרתי לריח שלה. ואז
נישקתי אותה. רבות נאמר על יכולת הנישוק שלי, אך אנה מתעלה
עליה, ללא ספק. יש לה טעם משגע, לשון שובבה ומתוקה ושיניים
שהשפתיים שלי פשוט התאהבו בהן. הרגשתי טוב, לראשונה אחרי זמן
רב. אנה היתה כל מה שדמיינתי.

שבועות חלפו, בהן הקשר העמיק. אנה ואני דיברנו והתכתבנו.
נפגשנו מדי כמה שבועות, ובכל פעם נדהמתי מעוצמת רגשותיי כלפיה.
ידעתי עליה דברים רבים, ודברים נוספים הצטרפו במשך הזמן.
דימיתי לעצמי שמצאתי אותה. אנה חריפה, חכמה ונבונה. היא
המצחיקה ביותר שפגשתי. היא בוגרת וילדותית, עם יכולת לנהל דיון
בפיזיקה, תוך כדי שילוב ביטויים מתקופת צעירותה, שגורמים לי
להתגלגל ממש, מצחוק. היא מבינה אותי.
היא יפהפיה. היא בעלת ידע עצום, בתחומים שונים, שמשאיר אותי
פעור פה. היא יודעת לגרום לי לחייך.

ויש לה עיני פלסטיק. חבר שלא ראיתי זמן רב הזמין אותי לבית
קפה, ואנה הצטרפה. הוא בהה בעיניה (מתחת למשקפי שמש צהובים
וענקיים, שרק לה יש), ושאל אותה איפה קנתה את עדשותיה. הקשבתי
בעניין רב, מכיוון שתהיתי גם אני. אנה הסבירה שאלו העיניים
שלה.
שנינו צחקנו. אנה לא. הוא לא האמין לה, והיא אמרה לו שהוא יכול
לגעת בהן. צפיתי, כולי דרוך, וגיליתי שלא מדובר בעדשות. מדובר
בעיניים אמיתיות ומקוריות, שנראות עשויות מפלסטיק. אי אפשר
להסביר עד כמה הן יפות, מכיוון שהן נמצאות בקצה הסקאלה, גבוה,
הרחק מן השאר. גיליתי שאינני יכול להוריד את ידיי ממנה, ושהיא
יכולה להוריד את ידיה ממני עוד פחות. הייתי מאושר. סיפרתי לה
על כל דבר שקרה לי. דיברנו על החיים שלי ושלה, ולמדתי ממנה.
הזמן חלף בנעימים. קבענו, שבוע מראש, שניפגש. במשך אותו שבוע,
ביטלנו וקבענו שוב, וחוזר חלילה. בוקר היום המיועד הגיע. קבענו
להיפגש, בערב, בכניסה לירושלים. הצעתי לאנה שנפגוש שם את חברי
הטוב, אריק, שהזמין אותנו לביתו.

דבש התאנה, מתק החרוב
ואורחת גמלים עמוסי כל טוב
הנה שוב ישוב שמש לבבי
ומשם תפוח זהב יביא
הנה שוב ישוב שמש לבבי
ומשם תפוח זהב יביא.

הערב ירד. צלליו התגנבו מבעד לתריסים המוגפים, ידיהם שלוחות
לפניהם, מתקדמות אט אט אל גופי. שכבתי, עיניי עצומות, והקשבתי
למוזיקה. כפי שרבים מרגישים את קרני השמש
מחממות את גופם, כך אני מרגיש את צללי הירח מקררים את גופי.
מקובל היה לחשוב שערפדים, למשל, מחפשים לאין-קץ אחר דם חם,
שיפיג את הצינה הפושה באבריהם. הדבר איננו נכון - דמם של
הערפדים חם מאוד, ולכן הם מחפשים אחר דם קר יותר, שיצנן את חום
גופם. אני פועל בדרך דומה. הדם שלי רותח, ואני נדרש לפעולות
מסויימות. אצבעות הקרח הכסופות ליטפו את גופי, מתפשטות לכל
עבר. ההקלה באה כמעט מיד.

פתחתי את הארון. הוצאתי ממנו זוג מכנסיים שאני אוהב במיוחד.
מכנסיים דמויי פרוות נמר, עם דוגמאות כתומות-צהובות-שחורות.
בחרתי בחולצה שאנה אוהבת במיוחד, שחורה עם שרוולים קצרים,
ופסים גליים שקופים לרוחבה. ניתן לראות דרכה את קוי המתאר של
הקעקוע שעל גבי. הוספתי תחתונים, זוג גרביים ונעליים. שחור,
שחור ושחור.

פניתי אל האמבטיה, ופתחתי את ברז המים החמים. ההכנות לטקס
הרחצה התחילו.
פתחתי חפיסת סבון שאני שומר למקרים מיוחדים. את החפיסה הנחתי
מעל לברז, בכדי שתימס קלות. התפשטתי. התמתחתי. מרחתי שכבה דקה
של אלוה ורה על קעקועיי והפירסינג שלי. פתחתי את ברז המים
הקרים, בעודי מווסת את שני הזרמים לטמפרטורה הרצויה. חיכיתי עד
להופעת סימני זיעה עדינים על גופי. סגרתי את הברזים. נכנסתי
לאמבטיה הגדולה, וטבלתי את גופי, עד שהמים כיסו את אזור החזה
שלי. עצמתי את עיניי. לרוב אני שר, בכדי למדוד זמנים באמבטיה,
אך אין בכך צורך, מכיוון שלמדתי זה מכבר לקרוא את סימני גופי.
עשר דקות עברו. טבלתי את שאר גופי וראשי, חליפות, במים. שתי
דקות נוספות, ורוקנתי את המים. פתחתי שוב את זרם המים החמים,
תוך כדי שאני ממקם את הסבון מתחת לזרם המים, ומילאתי את
האמבטיה, עד חציה (גובה הפופיק). המים כוסו בבועות קטנות
וריחניות. מרחתי שכבה נוספת, פחות דקה, של אלוה ורה על
הקעקועים והפירסינג, בכדי להגן עליהם מן הסבון. הגיע הזמן
לרחצה עצמה. נטלתי את הסבון, בעדינות, ובדקתי כי אין בו נקודות
בולטות, או זויות שעלולות לשרוט. שמתי את כף ידי על צד אחד של
הסבון, משאיר את צידו האחר חופשי, והתחלתי מסתבן. אני מסתבן
ביסודיות, ובאיטיות, מלמטה למעלה. אני מתחיל באזור איבר המין,
האגן והישבן, ועולה לבטן התחתונה והמותניים. לאחר מכן אני עובר
על הבטן, החזה והכתפיים, עם תשומת לב לתחילת הצוואר. אז בא
חלקו של הגב. לבסוף, העורף, הצוואר, ובעצימת עיניים, הפנים.
סיימתי עם הסבון. חיכיתי חצי דקה, ושטפתי עם מים בכפות ידיי את
הפנים, הקעקועים והפירסינג. בסיום תהליך ההסרה הרגיש, הרטבתי
את שערות ראשי, תוך שאני נזהר שלא לחרוץ את שכבת הסבון שמכסה
את מרבית גופי. מעט שמפו, והרבה משחק של ילדים קטנים בשיער, עם
עיצוב צורות, והגיע זמן השטיפה הכללית. הסבון והשמפו נזלו על
גופי, עד שלא נותרו כלל על החלק שמחוץ למים. עוד עשרים דקות של
שכיבה במים, הרהורים ומחשבות, ורוקנתי את האמבטיה. שטיפה
אחרונה, והתמסרתי למגעה הרך של מגבת גדולה. התנגבתי במהירות,
ולא השארתי טיפה של מים על עצמי.
חזרתי לחדר, והמגבת נשמטה. הסתובבתי, ערום, עם ידיים פשוטות
לצדדים, עד שהרגשתי יבש לחלוטין. משב של דאודורנט. בחרתי לי
בושם שאנה תאהב, התזתי ממנו מעט על כפות ידיי ונגעתי בהן
בפניי, בצידי עורפי, בפטמותיי ובטוסיק. לבשתי את תחתוניי,
והלכתי להביט בישבני במראה. חבטתי בו קלות. הגיע זמן המכנסיים
והגרביים. אני לא זקוק לחגורות, שכן אני לובש בגדים שנתפרו
עבורי והם מתאימים בדיוק. לבשתי את חולצתי, הצמודה לגוף.

ושוב אל חדר הרחצה. צחצחתי את שיניי, והסתרקתי. ייבשתי היטב את
פניי וידיי. לקחתי את בקבוק הנצנצים הכתום שלי והסרתי את
מכסהו. החזקתי את הבקבוק בכף ידי הימנית, ובעזרת לחיצה קלה,
מרחתי שכבה על השמאלית. סגרתי את הבקבוק והנחתי אותו. עם אצבעי
המורה מרחתי באופן אחיד את השכבה. ניקיתי את האצבע, וטבלתי
אותה קלות.
מרחתי כמות זעירה מתחת לעיניי, ועל העפעפיים. כמות נוספת נמרחה
על הקעקוע שבגב.
שטפתי את הידיים.

בחדר, נעלתי את נעליי. משקפי שמש, כובע פורנו ואריק הגיע לאסוף
אותי. הופתעתי לראות כי הוא הביא עימו את הטנדר המסחרי שלו,
ולא את מכונית הספורט שלו. נסענו אל הכניסה של העיר. אנה
התקשרה ואמרה כי היא בדרכה. עצרנו לצד המדרכה, בתחנת אוטובוס,
ושוחחנו.

לפתע שמענו נקישה על החלון. פתחתי את החלון, ומבטי פגש בבחורה.
לא הכרתי אותה, ושאלתי לרצונה. היא ביקשה את מכשיר הטלפון
הסלולרי שלי, בכדי לבצע שיחה. שמחתי לסייע. לאחר מכן היא
התיישבה בתחנה, וביקשה מצית. אריק הדליק אותו בשבילה, והושיט
לה. ערכנו הכרות קצרה. היא הציגה את עצמה כיעל, הצעירה ממנו
בכשנה. ואז אריק נדלק. הוא שאל אותה אם היא רוצה לבוא איתנו.
היא שאלה לאן פנינו מועדות, ואריק, כמו שרק אריק יכול, שאל
אותה מה זה משנה. היא הסכימה, ונכנסה לרכב, לצדו של אריק. אני
עברתי למושב האחורי.

אנה הגיעה. הזכרתי לאריק לנשום, ולאחר מכן אנה נכנסה לרכב
ועברה למושב האחורי. ערכנו הכרות מחודשת. אריק התניע את הרכב
ונסענו לכיוון ביתו, שנמצא מחוץ לירושלים.
במשך כמה דקות דיברנו, עד שאנה החליטה שהיא רוצה שיזיינו אותה.
התנדבתי. אנה הפשילה את מכנסיה ותחתוניה, ופתחה את רוכסן
מכנסיי. הורדתי אותם מעט, ביחד עם התחתונים שלי, בכדי לשחרר
לאויר את איבר מיני, שהחל להזדקף. אנה עלתה עליי, עם הפנים
אליי, והתיישבה. לאחר מאמציי לפתוח את תיקי, ולשלוף ממנו
קונדום, החלה אנה לנוע על הזין שלי, ולהיאנח. הבחנתי שאריק
מסמיק, אך דומה היה שיעל איננה מבחינה במתרחש מאחוריה. חדרתי
אל אנה במהירות. למשמע קולה של אנה, המבקש באנגלית שאגביר את
הקצב, כיוונו אריק ויעל את המראות שלהם, בכדי להציץ על המתרחש.
אריק היה נבוך, ויעל החלה לגלות סימני בידור. רכבים חולפים
בכביש נצמדו אל צדדי המכונית, ומכיוון שהמושב האחורי מוגבה,
זכינו לעדת מעריצים שעקבה אחרינו מבלי להחמיץ דבר.
צפצופים רבים נשמעו, ואנה החלה לצעוק באנגלית ובעברית. התקרבנו
אל הרמזורים המובילים אל האזור בו אריק גר, והוא שאל אותי אם
אני רוצה שהוא "יעשה כמה סיבובים"
באיזור. אנה הודיעה שהיא עומדת לגמור, ולכן הודעתי לו שייסע
ישירות אל ביתו. אנה גמרה בהתפרצות של רעידות והתכווצויות.
כשהיא גומרת יש ריח טוב באוויר. מעכתי את שדיה בחוזקה, כפי
שהיא אוהבת, והיא נרגעה לאיטה. הגענו אל ביתו של אריק.
התלבשנו, והצטרפנו אל אריק ויעל שכבר ישבו על הספה. הסלון, חדר
השינה וחדר העבודה של אריק מחוברים זה לזה, ומופרדים באמצעות
קירות ווילונות.

התיישבנו גם אנחנו, סמוקי פנים. אנה עישנה את מה שהיא נוהגת
לעשן, ואריק הצטרף אליה. שלפתי את בקבוק הוודקה שהיה לי בתיק
ומזגתי לכולם. יעל סירבה לשתות, ודחתה את הצעתו של אריק שתעשן
איתו. כמה דקות לאחר מכן, פשטתי את חולצתי וגררתי את אנה אל
מיטתו של אריק, הנמצאת מאחורי הוילון שליד הספה. במיטה - מזרון
רחב על הרצפה - הפשטתי את אנה במהירות (היא לא טרחה ללבוש את
תחתוניה שוב). הוצאתי את הספריי המיוחד שאני שומר למקרים כאלה,
וריססתי על הכיפה הורודה שלי, כמות נאה.
לאחר ששמתי את הקונדום, חדרתי אל אנה, בעוצמה, לעומק רב. אנה
צעקה בהנאה. מוד הטורבו-המשוגע המיוחד שלי הופעל, ומשם הדרך
למרכז הווייתה של אנה היה קצר. חשבתי לעצמי שזה מדליק מאוד,
לזיין ככה, כשבחדר בסמוך שני אנשים מנהלים שיחת מפגש-ראשון.
המשכתי לחדור אל אנה במהירות. לשתי את שדיה היפים, וליקקתי את
פטמותיה. אנה שרטה אותי, ובתמורה אחזתי בחוזקה במותניה,
ובאבחות חזקות יצאתי ונכנסתי ממנה. היא נטרפה. התחושה היתה
מדהימה - אנה צרה, וכשאני יוצא ונכנס היא מתכווצת סביבי.
בעזרת הספריי, המשכתי לדפוק את אנה ביסודיות במשך זמן רב, עד
שגמרה. היא אחזה בישבני בחוזקה, ונשכה את צווארי עד זוב דם.
מיד הפכתי אותה, ונכנסתי אליה מאחור. הכתי קלות את ישבניה,
וערסלתי את שדיה בידיי. שוב אחיזה חזקה במותניים, וגמרתי בתוכה
בצעקה רמה. אנה יודעת שאני אוהב שמסתכלים לתוך עיניי כשאני
גומר, ולכן סובבה את ראשה ונעצה בי את מבטה, מבעד לזוג העיניים
היפה ביותר שראיתי מימיי. בציפייה דרוכה היא ראתה אותי גומר.
חיוך של שביעות-רצון חתולית עלה על פניה. התמוטטתי על בטני,
ונאנחתי. אנה שכבה לצידי, הדליקה סיגריה ונישקה אותי. זמן קצר
לאחר מכן היא הודיעה לי שאני מחייך את החיוך 'הזה'. יש לי סוג
של חיוך, בלתי נשלט, שמופיע כשאני מרוצה בצורה קיצונית, מסופק
ומאושר. אנה קוראת לו חיוך הכרגע-זיינתי-את-אנה-תראו-אותי.
שמעתי כבר שהוא מזכיר את החיוך של הילד שמופיע בסמל של MAD.
צחקתי ועצמתי את עיניי. אנה ליטפה אותי ונישקה את גבי. לשונה
הסקרנית טעמה, כרגיל, את הקעקוע שלי. גלים של חום וקור עברו
בגופי.

הצעתי ליעל ולאריק לעבור לצידנו. היא סירבה. אחרי כמה דקות
הבנתי שהיא לא תצטרף, ונמאס לי להיות מופע. היא הסכימה שאין
טעם שתישאר, ואריק אמר שיסיע אותה לביתה.
נפרדנו לשלום, כועסים מעט אחד על השניה, ולהיפך. הם יצאו.

אנה ואני המשכנו לאהוב במשך זמן רב. היא ישבה עליי, בעודי
שוכב, וידיי מונחות על חזה.
זיינתי אותה מאחורה, בעודנו על הצד. חדרתי אליה גם מאחור,
כשהיא שוכבת על המיטה.
אהבתי את המבט בעינייה, כשקרסנו זה לצד זו.

אריק חזר. הוא ויעל ישבו ברכב ודיברו במשך זמן רב. הוא נהנה
מחברתה.
נרדמנו לכמה שעות, עד לאור ראשון.

שלג על עירי נח כמו טלית
מארצות החום מה הבאת לי
שלג על עירי שלג על פני
ובתוך הפרי כל געגועי
שלג על עירי שלג על פני
ובתוך הפרי כל געגועי.

פירות חמישה עשר (שלג על עירי) - מילים ולחן: נעמי שמר.