בואי נצא לטיול קטן בשכונה, נלך בלילה השקט והקר הזה וכל כך
נקפא ויקפא לנו המוח ונצחק המון ונדבר שטויות ונספר אחת לשניה
דברים חסרי משמעות שיצחיקו רק כי קר. ואחרי שנתעייף ונקטר כל
כך הרבה על כמה שהרגליים שלנו כואבות, נשב על איזה ספסל ואני
אשים את הראש שלי על הרגליים שלך ואת תוציאי סיגריה ותעשני,
ביד אחת תחזיקי סיגריה וביד אחת תחממי אותי כי אני כבר ארעד
מרוב קור. ואחרי סיגריה של שתיקה אני אבקש שניכנס הביתה, או
אלייך או אליי, זה באמת לא משנה העיקר שלא יהיה כל כך קררר.
ובמשך רבע שעה לפחות נעמוד ונתווכח ואני אתחיל לקפוץ כי אני
ארצה להתחמם ובסופו של דבר את תסכימי שנעלה אלייך כי גם ככה
ההורים שלך בטח ישנים, וגם אם לא כבר נמציא איזה תירוץ, לא?
ואז נשב שתינו מתחת לשמיכה שלך, ערניות מתמיד ונשקע פתאום
לאיזו שיחת נפש רצינית כזאת וכיפית, או סתם נדבר על כל מני
דברים, שיחה כזו שפשוט ממשיכה אל תוך הלילה, עד שתירדמי ואני
אשאר עירה ואסתכל אלייך עד שעיניי יעצמו גם הן.
או אולי סתם נשב בחוץ בערב של קיץ ואת תהיי קצת שיכורה ואני
אהיה סטלנית מטבעי ונגיד מילים בלי משמעות ונשיר כל מני שירים
בזיופים הכי טובים שלנו עד שלא נוכל לשמוע יותר את הקול של
עצמינו ונשתוק קצת ואז נתפקע מצחוק כמו שתי משוגעות עד שלא
יהיה לנו אוויר. ואחר כך תספרי לי סיפורים הזויים על כל מני
דברים שקרו לך פעם ואת יודעת שאותי הם יקרעו מצחוק...
והאמת שלא כל כך משנה לי מה יקרה, מה יהיה מזג האוויר ואיפה
בדיוק נהיה, אני רק רוצה להיות איתך עכשיו, לשבת איתך פעם אחת
או לטייל ולהרגיש חופשייה איתך, לצחוק בקלילות בלי לדאוג
לנושאים כבדים, רק לצחוק המון ולחבק הרבה סתם כי זה כיף או כי
קר ולא כדי לנחם, רוצה להצחיק אותך לשם שינוי... ואני רוצה
שירדו לך דמעות כשאת קוראת את זה וגם שתחייכי, שזה ייגע בך
באיזשהו מקום ושתחשבי שגם את היית רוצה בזאת, רוצה לצאת
מהאבסורד הזה שהוא הקשר שלנו, שיהיה קל לשם שינוי...
אבל אל תדאגי בקשר לזה, אני רק רוצה לצחוק איתך, לצחוק את
יודעת, נכון? אני לא תלויה בך, לא מצפה ממך לשום דבר מיוחד,
הרי הפעם, לשם שינוי, אני כותבת משהו יותר קליל...
15.2.2003 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.