|
ממילא עוד מעט נגמרת השנה ואנו נצא לאור או
שלא נצא לאור שוב ואז נרגיש איך זה
שהרבה זמן עובר בלי פתפותי האור
שלנו פטפוטי העור שלנו איך זה
לחשפש במבוך הזכוכיות שלנו
לשפשף את מבחנת הזכוכית
שלנו כי אני זה אתה בלעדיי
אתה בלי אני ושוב נוכל לחוש
זה את מרקם החושך של זה
ולהתעמק בתוככי תוכי
נו ולהכנס לאפלת
אוהלינו עמוק עמוק
שוב ושוב
ושוב אני אוהבת
אותך אותי |
|
|
ברגע שלחם הופך
לטוסט,
הוא לעולם לא
יוכל לחזור
להיות שוב לחם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.